אלנבי / גדי טאוב - ביקורת והמלצה על הספר
.jpg)
הספר אלנבי הפתיע אותי לטובה. גדי טאוב מצליח לתאר בצורה חיה, עוצמתית ופרובוקטיבית את חייהם של "אנשי הלילה" של רחוב אלנבי בתל אביב. הוא חושף את חייהם של בעלי מועדון דאנסבר וההתמודדויות היומיומיות שלהם, את חייהם של השומרים במועדוני הלילה שהמרחק ביניהם לבין עולם הפשע הינו קטן עד אפסי ואת חייהן של החשפניות באופן חושפני וחושני למדי...
הספר מרתק וקולח. מלא מתח ועניין. חשף בפני עולם שלם שלא הכרתי ועורר בי סקרנות רבה.
הדירוג שלכם:
( 6 דירוגים )
אזהרה - לא מומלץ להמשיך לקרוא לפני סיום קריאת הספר.
שמישהו יסביר לי...
המילים האחרונות של הספר הותירו אותי בחוסר נוחות מסויים. אריק מסתובב ברחוב אחרי שמסר את כל הראיות שהיו לו למשטרה. הוא רצה לפתוח דף חדש. לנקות את עצמו מכל הרפש שנדבק אליו. ואז בסוף הוא עוצם עיניים. תמונה: סטפני צוחקת. לילך.
התגובה הראשונית שלי הייתה: מה הקשר?? למה זאת התמונה שעוברת לאריק בראש? למה בחר גדי לסיים כך את הספר?
הקשר היחיד הישיר בין אריק לסטפני היה בתחילת העלילה. זה היה הרעיון של אריק להביא את סטפני למסיבת היומולדת של עמיקם. אריק שלח את עידו להביא אותה ועידו חזר איתה ועם נוקי. מיקה כמובן כבר הייתה במועדון. וכך נפגשו לראשונה כל השישה. וכאן החל הסיפור להדרדר או להתפתח (תלוי איך מסתכלים על זה...)
השאלה היא למה אריק חושב דווקא על סטפני? למה היא צוחקת? מה המשמעות של השם לילך?
לילך הוא השם החדש שסטפני בחרה לעצמה. לחיים חדשים. מבין שלושת הזוגות שנוצרו לאורך העלילה, עידו וסטפני הם היחידים שנותרו יחד.
אולי יש במחשבה הזאת מעין סגירת מעגל וחזרה לנקודת ההתחלה?
אשמח לשמוע את הפרשנות שלכם.
נתונים יבשים:
נקרא בשקיקה במהלך חודש יוני 2009
| תגובות |
|
|
||||||||