מהו המה / דייב אגרס - ביקורת והמלצה על הספר

מהו המה ביקורת ספר מיוחד במינו המתאר את קורותיו של ולנטינו אצ'אק דנג, אחד ממאות אלפי הנערים האבודים שברחו מסודן בעת מלחמת האזרחים. הספר מתאר ילד אמיץ, בעל כוחות נפש אדירים אשר בורח לבדו מכפרו הבוער בהייתו בן 6 בלבד. הוא רץ במשך ימים עד אשר הוא פוגש קבוצה של ילדים אשר, כמוהו, הולכים יחד אל עבר אתיופיה הנמצאת מרחק חודשי הליכה ממקום המצאם. וכך, ללא מזון ושתייה, כאשר לעיתים ביצה הנלקחת מקן על עץ גבוה הינו הדבר היחיד שנכנס אל פיו מזה ימים, ללא מידע על הוריו או משפחתו באם הם חיים או מתים, הולך ולנטינו הקטן יחד עם מאות ילדים אחרים אל עבר החופש. לעיתים רק הדמיון הפורה נותן לו ולחבריו את הכוח להמשיך ללכת. וכך מספר לו חברו ויליאם ק. שעות מעטות לפני מותו: "האמת היא שלא נהיים חולים באתיופיה כי המים והאוויר שם אחרים. זה מוזר אבל נכון. אנשים לא נהיים חולים, אלא אם כן הם טפשים מאד. והאנשים האלו מקבלים עזרה מהרופאים ממילא. הרופאים אומרים, אתה כל כך טיפש שחלית במקום שאף אחד לא נהיה חולה בו! אבל אני ארפא אותך בכל זאת כי זוהי אתיופיה וככה דברים מתנהלים פה."

לאחר חודשים ארוכים של הליכה מגיעים ולנטינו והילדים לאתיופיה, שוהים שם במחנה במשך כשנה ואז ממשיכים ללכת אל עבר קניה. בקניה הם מקימים את מחנה הפליטים קקומה יחד עם כ80,000 פליטים נוספים. אט אט מקימים הפליטים בתי ספר ופעילויות העשרה. ולנטינו מתגלה כתלמיד חכם ומוכשר, ועם הזמן ככל שהוא מתבגר הוא לוקח על עצמו תפקידי הובלה וחינוך של הנוער במחנה. בסופו של דבר, לאחר 10 שנים במחנה ו15 שנות נדודים, ארצות הברית מאפשרת ל"נערים האבודים" לחיות בה.

העלילה בספר נעה בין חייו של ולנטינו כילד ואחר כך כנער במסע הארוך שלו ברחבי יבשת אפריקה לבין חייו הקשים לא פחות בארה"ב שם הוא צריך להתמודד עם שנאה, דעות קדומות ובירוקרטיה המקשה עד מאד על חייו.

ספר מיוחד במינו המתאר בצורה אמיתית וקשה את מסעם של מיליוני סודנים אשר נאלצו לעזוב את ביתם אל עבר הלא נודע.

דבש